dragon

אהבת אמן // א. דרקונית

זה הלילה השלישי של מידברן 2015, אני יוצאת עם בעלי אל הפלאיה, אורות הלדים מהבהבים מכל עבר ומטשטשים אל תוך שמיים זרועי כוכבים. אני בוהה בקו האופק המורכב ממיצבי האמנות. “תראה” אני אומרת לו, “כל מה שהאדם צריך זו הזדמנות. נתנו לאנשים מרחב מכבד וקהל, והם כבר מוכנים לעשות שמיניות באוויר, בזמן הפרטי שלהם, בכסף הפרטי שלהם. תראה כמה אנחנו צמאים לזה, לאהבה.”

האדרנלין בגופי מתחיל כבר לדעוך. עברו ארבעה חודשים מאז החל מסע הדרקונים, מהרגע שבו שעלה הרעיון להביא נדנדות ענקיות שעושות סיבוב של 360 מעלות למידברן. מסע שיצאנו אליו קבוצה של אנשים, חסרי ניסיון במיצבי אמנות. כל אחד מאיתנו הביא טלאים של ידע, טלאים של חלומות, טלאים של מחשבות, ויחד הדבקנו אותם בערמות של דבק חם.
במסע הזה היו הרבה כוויות, טעויות, אלתורים, אבל כולנו האמנו באופן בלתי מוסבר שזה יקרה. לא היה שם לרגע אחד ספק, וכך פעלנו מרגע לרגע, מתמודדים עם אתגרים, עם תנאי שטח, עם דחיית ההקמות, עם עומס פיסי ורגשי.

ביום הראשון של מידברן 2015, בשעת אחר הצהריים זה קרה – החלקים הכבדים שסחבנו לעומקו של המדבר חוברו לשתי נדנדות ענק, הדרקונים קיבלו גוף וכנפיים, הדגלים הונפו וחברי המחנה החלו לעלות לטיסות הראשונות. כל סיבוב דרקונים הרעיד את הלב. הגוף התמלא באנרגיות מטורפות, זה הרגיש כאילו הלב מתפוצץ – נולד לנו מיצב! הוא אמיתי והוא שלנו – הוא כל מה שרק העזנו לדמיין.
קפצנו וצרחנו מאושרים אל השמש, התחבקנו מרוגשים, רועדים מהיצירה המשותפת שלנו. היצירה הזו הפכה אותנו למשפחה.
כל מי שעבר בסביבה, לא יכול היה להתעלם –
“מחר!!! מחר!!! תבואו בחמש!” צעקנו להם בקולי קולות.
והם באו.

בכל יום – כבר בשעה ארבע אחה״צ השתרך לו התור, תור בלתי נמנע. השמפניה נמזגה, הלחיים כאבו מרוב חיוכים, וכל רוכב שהעז ועלה על הדרקונים שלנו, כבש את ליבנו.
ההבנה, שיצרנו לאנשים חוויה שלא ישכחו לעולם, הדהדה לתוכנו. החיבוקים שקיבלנו, המחמאות, ההשתאות של חברים, השיחות ששמענו בין אנשים, מבלי שידעו על הקשר שלנו למיצב, הפכו את הדרקונים שלנו לחופשיים. הם כבר לא רק שלנו – הם עצמאיים – הם של כולם.

אני הולכת לי בלילה בדרכי העפר, בין מיצב למיצב, מביטה באנשים, מתבוננים, נוגעים, משחקים.
המקום הזה, הפלאיה, היא לא מוזיאון אמנות, היא לא מופע בתיאטרון, היא הזמנה – הזמנה ליצירה, הזמנה לגילוי עצמי, הזמנה להריון, ללידה, לאהבת אמן. הזמנה להשתתפות, פשוטו כמשמעו.

ביום ראשון בבוקר, פירקנו את המיצב, מותשים. אנחנו מבינים שהדרקונים שלנו לא יכולים לחיות עוד. אנחנו נפרדים מהם באהבה גדולה, ובידיעה שתמיד יהיו חלק מאתנו – מהחוויה, מהזיכרון האישי והקולקטיבי .עכשיו רק השלד נשאר, ועל השלד הזה, השנה, אנחנו חוברים שוב ליצור מיצב חדש, חוויה חדשה, אהבה חדשה.

החוויה שלנו היא ההזמנה שלכם – קחו את ההזדמנות הזו בשתי ידיים, חבקו אותה, צרו את האמנות שלכם, והיא תחזיר לכם אהבה שלא הכרתם.
נפגש על הפלאיה, מחנה Ejos A Girafa.

עמותת מידברן מקדמת אמנים השואפים ליצירת אמנות שוברת מוסכמות, ללא גבולות ומגבלות וזאת על מנת להבטיח אירוע עשיר באומנות ייחודית.
רוצים ליצור אמנות במידברן 2016? המידע על התהליך נמצא כאן.
שימו לב -התאריך האחרון להרשמת מיצב המבקש מלגת אמנות – 20.2.16,
לאחר השלמת שני השלבים הראשונים בהרשמה תוכלו להעביר בקשה לקרן האמנות עד ה – 27.2.16

זה זמן קסם. אבראכדברא.