IMG_1286

מים אפורים – לא הכל שחור לבן // לילך מרום

מים אפורים – לא הכל שחור לבן// לילך מרום

מים אפורים (ולא, זה לא השם האינדיאני שלי) הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר.
בדיפולט כמויות משמעותיות של מים דלוחים מגיעות ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה.
בפלאיה מים אפורים מהווים חשל”ש – חומר שלא שייך, אותו אנחנו נדרשים לפנות בתום האירוע כחלק מעקרון אי השארת עקבות, ולכן השאיפה היא למזער את כמות המים האפורים מראש.

על מנת להבין איך לעשות את זה נעזרתי במיס חשל”ש ואקו גירל.
הדבר הראשון שעלה לי בראש הוא מדוע לא ניתן לפזר מים אפורים על הקרקע?
התשובה מורכבת אך פשוטה:
אדם אחד מרסס מים אפורים ביום חם על שטח מדברי -המים יתאדו יחסית מהר והנזק האקולוגי יהיה קטן (אך עדיין משמעותי). עכשיו דמיינו 8000 איש עושים זאת ויש לנו אסון אקולוגי בחסות מידברן.

אז איך אנחנו כקהילה נמנעים מאסונות שכאלה ?
הנה טיפים ועצות המומחים בדבר:
הכלי הכי חשוב לזה הוא המוח! כן, תעשו מתמטיקה קלה:
קחו בחשבון ששליש מכמות מי השתיה, כל מי שטיפת הכלים והמקלחות בסופו של יום יהיו מים אפורים ולכן העריכו מראש את כמות המים האפורים שתהיה לכם או למחנה שלכם והערכו בהתאם, אם זה במיכלים לאגור את אותם מים אפורים או פתרונות אידוי למיניהם (לרוב מתאים לכמות קטנה של אנשים).
תכננו איך אתם מפנים את המים, באוטו שלכם אם מדובר בכמויות קטנות, על ידי תשלום לארגון שישאב / או יפנה ואפשר גם לתאם עם חקלאים מהאיזור – מים אלה לרוב טובים להשקיה עם סינון פשוט.
ועכשיו חישוב נוסף… אם מקלחת ביתית ממוצעת מבזבזת 10 ליטר מים בדקה, ומקלחת ממוצעת אורכת כ-10 דקות, הלוא שבזבזנו 100 ליטר מים על אדם ריחני אחד, עכשיו נניח שזה רק 2 דקות מקלחת, אז מחנה של 50 איש, בקצב הזה, מגיע לקוב מים אפורים בכל ביום – מפחיד נכון ?! ו8000 איש… הבנתם! וזה רק מקלחות!
אז מה מציעים המומחים?
במקום מקלחת הכינו פינת ריענון והקציבו כמות מים הגיונית לכל מקלחת (סתם לסבר את האוזן מחנה שטיפל’ה המתמחה בשטיפות מקציב 2 ליטר למקלחת לאדם).

לשטיפת הכלים יש פתרון קל –
הכינו שלוש גיגיות בפינת השטיפה ודלי עם חול.
* את שאריות האוכל והשומן הקשות הורידו עם חול (כן חול קסמים פשוט מהפלאיה, אבל אל תחזירו אותו לפלאיה בבקשה).
* גיגית ראשונה – שטיפה ראשונה סקוץ וסבון (מכיון שכבר הורדנו שומן עיקש עם החול יהיה פחות ליכלוך).
* גיגית שניה – מים לשטיפת הסבון.
* גיגית שלישית – לשטיפה סופית, רק מים נקיים.
כאשר הגיגית הראשונה מלוכלכת מדי, מרוקנים אותה לכלי של המים האפורים (מומלץ עם מסננת לסנן את החלקים האורגנים ואותם לשים בזבל האורגני), ועכשיו כל גיגית זזה מקום!
כמו משחק:
הגיגית של השטיפה השניה הופכת לגיגית הראשונה, השלישית הופכת לשניה והגיגית שרוקנו תהיה הגיגית השלישית עם מים נקיים – כך מצמצמים ייצור של מים אפורים ובזבוז מי שתיה.
אם יש לכם מחנה קטן לפעמים גם שפריצר עם מים וסבון יכול להיות מספיק.
עוד טיפ טוב הוא שימוש בסבונים אקולוגיים אשר בהם השומן מועט ומחירם אינו יקר בהרבה מסבון רגיל.

אז אחרי שחשבנו וצמצמנו את כמות המים האפורים מה עכשיו?
אז יש כמה אופציות:
בריכות אידוי אינן עובדות! – זה כבר נוסה ללא הצלחה :(
במידה ויש לכם כמות קטנה של מים אפורים ניתן להשפריץ על משטח מתכתי חם או להדליק אש לאידוי.
אפשר לספוג בדים גדולים במים אפורים ולתלות ליבוש.
אפשר לקחת הביתה, לסנן את המים ואז לפזר עם מערכת טפטפות.
אפשר כמובן לאגור בג’ריקן או חביות ולפנות עצמאית לביוב המאפשר זאת או לחילופין להזמין שירות שאיבה.

בבקשה מכם, אל תהפכו את הדרך חזרה לביוב שלכם, חשבו על הנושא מראש ומצאו פתרונות טובים למים האפורים שלכם.

בכל שאלה בנושא מחלקת מט”ר תשמח לענות ולייעץ.
מוזמנים לפנות לעמוד הפייסבוק של מט”ר>>

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *