IMG_1284

עקבות או לא להיות? // מחלקת מט”ר

חשל”ש – חומר שלא שייך. כל מה שהבאנו איתנו ולא היה שם קודם – אבל ממש כל דבר. ממיצב אמנות ועד לפאייט. מהאפר של הסיגריה ועד למים שהשתמשנו בהם (A.K.A – מים אפורים).

אבל אנחנו מביאים איתנו מלאאא דברים, איך נדאג שכלום לא ישאר? איך נדאג לא להשאיר טביעת רגל?

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא הפחתה במקור. כלומר, לחשוב על כל דבר שנכנס לרכב או לתיק ולזכור שהוא צריך גם לחזור.

אבל הי, לא אמרנו שמידברן זה ה-מקום למימוש פנטזיות מטורפות? לעשות הכל בגדול? חיות הולכות וכובעי ענק? ומה עם הביטוי העצמי הרדיקלי? איך זה מסתדר?

זה בסדר! תביאו. תעופו. תתפרעו. אבראכדברא!

אבל קחו בחשבון כמה דברים:

תכננת תפאורה אדירה לקמפ וחלמת על התלבושת הכי מפוצצת? רגע לפני הביצוע שווה לחשוב – האם יש חומרים שעשויים לנשור או להתפזר, כמו נצנצנים, פאייטים, נוצות – אם כן, וותרו עליהם והחליפו אותם במשהו שיספק אפקט דומה. עוד נקודה למחשבה היא איך לחבר ולהדביק את הדברים – למי שלא מנוסה בענייני יצירה, מומלץ להתייעץ בקבוצת יצירה רדיקלית.

ומה עם החפצים הגדולים – ספות, מזרנים, תפאורות?

אם הצלחנו להוביל אותם לאמצע המדבר, נצליח למצוא דרכים יצירתיות להחזיר אותם ואפילו למצוא להם בית להמשך. אפשרות מעולה היא לחפש מראש מקום שישמח לקבל כתרומה את הספות שאספתם או את התפאורות. ומי יודע, אולי איזו גלריית אמנות תשמח להציג את המיצב שלכם…

אנחנו בברן, למה לא לשרוף את הכל?

לא הכל מתאים לשריפה. בתפאורות שלנו יש דברים שממש לא מומלץ לשרוף ולעתים אנחנו לא מודעים לזה, למשל עץ צבוע או בד סינתטי. שריפה דורשת אישור מיוחד לכך, ובמידה ותינתן אפשרות לשרוף חומרים מסוימים בפלאיה, כדאי להקדיש מחשבה לעניין.

ורגע, מה עם הסתמכות עצמית רדיקלית? אנחנו לא אמורים לדאוג לעצמנו להכל? מה הקטע בלהביא פחות? שניפול כולנו על הפויקמפ?

גם ברמת הפרט וגם ברמת המחנה מומלץ לתכנן מראש את הכמויות כך שלא תשארו עם עודפים גדולים, לרב הנטייה שלנו היא להביא אקסטרה, “שלא יחסר”, ואז נשארים עם המון אוכל שלא תמיד אפשר להמשיך והשתמש בו. אם בכל זאת נשאר לכם אוכל, ואינכם מעוניינים להחזיר אותו הביתה – אתם מוזמנים לתרום אותו בסוף האירוע – עוד פרטים על תרומזון כאן.

בנוסף, מרבית המוצרים מגיעים באריזה – גם היא לא תוכל להישאר בפלאיה. השאירו אריזות מיותרות בבית, ובכלל שווה לקנות מראש מוצרים באריזות גדולות. למשל אורז בשק עדיף על כמה חבילות של קילו, או מיכל מים (החל מעוקב ועד מיכל מי עדן של פעם) במקום בקבוקים.

ואם דיברנו על בקבוקים – דבר נוסף שכדאי להביא בחשבון הוא איך נביא את האלכוהול שלנו. בקבוקי זכוכית עלולים להישבר ולהותיר חשל”ש (ואולי גם ברנרים פצועים…). אז מה הפתרון? בירות ניתן להביא בפחיות (ולמעוך לאחר מכן), בקבוקי אלכוהול אפשר להעביר מראש לפלסטיק או לפלאסק אלגנטי.

על כלים חד פעמיים אין הרבה מה לדבר – אין סיבה להביא אותם. פשוט רב פעמי.

וכשאמרנו שחשל”ש התכוונו גם לאפר של סיגריות! האמת, זה אחד הדברים שהכי קל להימנע מלהשאיר. כמעט כל דבר שניתן לסגור ולקשור אלינו יכול לשמש כמאפרה אישית ניידת (מבחנות פלסטיק, קופסאות פילים…) ובמחנה כדאי לפזר כלים גדולים שאפשר לסגור.

לסיום: יש הבדל גדול בין leave no trace לבין- move your trace.

כבר הבנת שהבסיס הוא לייצר כמה שפחות פסולת ע”י מחשבה מראש, תכנון נכון ושימוש חוזר.

וכדי שלא יהיה ספק – כל המידע על פתרונות הקצה בפלאיה ומחוצה לה נמצאים כאן.

זוהי ההזדמנות להביא את ה-LNT לדיפולט ולחשוב על האחריות שלנו כשאנחנו זורקים את שקיות הזבל במכולה בסוף האירוע, בתחנת הדלק ביציאה, או בפח ליד הבית.

רוצים עוד טיפים להפחתה במקור ולהתנהלות בקמפ? קבלו!

חוברת מפנקת למטבח המידברני

המדריך המלא לניהול פסולת יבשה בקמפ בעזרת באלה

סרטוני הדרכה בערוץ של מט”ר

וכמובן המון המון מידע מרוכז לכם בדף הפייסבוק של מט”ר

רוצים לדעת איך זה נראה שנה שעברה? כנסו לסרטון שלנו

תגובות

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *