14207797_1078466768939981_2877666133287198199_o

דיקומפרשן 2016- מגרש משחקים // איתמר כהן

“משחק הוא פעילות המנותקת מצרכי הקיום המידיים וגורמת להנאה. במקרים רבים פעילות זו דורשת הבנה מופשטת או הפעלה של דמיון ”
(וויקיפדיה)

מה נשמע כפרות?

אז אם שמעתם, או אם לא – הדיקומפרשן השנה הולך להיות שונה משנים עברו.

מה זה אומר?

דמיינו לעצמכם מגרש משחקים ענק, מגרש משחקים שבו הכל יכול לקרות, מגרש משחקים שכרגע, עומד ריק.
ב15 לאוקטובר, המגרש הזה הולך להתמלא במשחקים וחוויות מכל הצבעים והיצירתיות שאנחנו (וגם אתם) תביאו.

אם בשנים עברו הדיקומפרשן היה בעצם מסיבה גדולה שבה אורגנו מראש במות סאונד עם דיג’ייז – השנה הדיקומפרשן הולך להיות כמו יריד, יריד של מתנות, מתחמים ומשחקים שיתופעלו על ידי מחנות נושא, מיצבי אמנות וכל המשתתפים (שזה בעצם כולנו :). כמו מידברן, גם דיקומפרשן שם דגש מאוד חשוב על השתתפות ועל מאמץ קהילתי.

בואו שנייה נניח בצד את מחנות הנושא ומיצבי האמנות ונתמקד במה שחשוב – בכם, המשתתפים! זוכרים שהלכתם במידברן, ראיתם מחנה מגניב ואמרתם לעצמכם “איזה יופי, אני גם רוצה לעשות כזה!” (או “וואו, איזה האנגאובר, אני רוצה למות, ואיפה הקרחנה כ***מק!”). אז זהו – שלא צריך להקים מתחם מטורף או לבנות מיצב כדי להשתתף, ההשתתפות מתאפשרת גם בקנה מידה קטן.

השתתפות על ידי משחק.

לדוגמא – במידברן האחרון, חבר מחנה שלי (הסטרייט פרינדלי) הדפיס פנקס “קנסות” והלך ברחבי הפלאייה מחופש בתור מירי פסקל תוך כדי עצירת אנשים וחלוקת דוחו”ת על כל מיני סיבות (מגניבות יתר, סאחיות יתר ועוד ועוד ועוד), כדי לפרוע את הדו”ח המשתתפים “נקנסו” במגוון משימות, כפי שהחליט השופט (רוצים לנחש מי זה היה?), אני זוכר במידברן האחרון לפחות עוד פקח אחד שחילק דו”חות וכמובן אל לנו לשכוח את מחנה דואר ממידברן 2015 שהגדילו לעשות ומעבר לחלוקת דו”חות גם פתחו את בנק הדואר אליו המשתתפים הוזמנו להסדיר את אמצעי ה”תשלום” (הדואר היה פתוח יום כן, יום לא, היום לא…).

או רעיון נוסף שעלה במוחה הקודח של זוגתי (שתחיה כמובן) – בברנינג מן 2013 קנינו פיסת בד אדום ארוכה ולקחנו מדליות זהב (מפלסטיק) שעליהן הודברו סטיקרים שאמרו “Poop king”, “Poop queen”, “I went PP” והאחרון והחביב עליי – “No. 2 first place!”. חיכינו בשירותים הכימיים וכשמשתתף תמים נכנס, מיהרנו לשים שטיח אדום מול התא שלו ולהזמין אנשים לעמוד בשקט מסביב לתא – כשהוא יצא, טוב, נראה לי שהבנתם…

אני בטוח שאם כל אחד מכם יפשפש בזכרונו הוא יצליח להיזכר ברגע שכזה ממידברן, רגע שבו המחשבה הראשונה שעלתה לו זה “וואט דה פאק?!” תוך כדי חיוך ענק שלאט לאט מתפשט על הפנים.
אתם יודעים מה יותר טוב מלחוות ולקבל רגעים כאלה? ניחשתם נכון – לשחק, להעניק רגעים כאלו :)

אז שבו ותחשבו, מה המשחק שלכם?
משהו לחלוטין לא צפוי שבא לי לתת למשתתפים האחרים ושיעלה להם חיוך על השפתיים. זה לא חייב להיות משהו גדול, זה יכול אפילו להיות משהו קטן מאוד, שלא דורש שעות של עבודה וצוותים של אנשים.

הדברים האלו – הם משחק, הם מעוררים את הדמיון, את היצירתיות, את האינטראקציה עם הזר שמאוד נעדרת מחיי היומיום.

אז בואו לשחק, עם חברים, עם זרים גמורים, עם מעל ל-4500 אנשים שהולכים להיות בדיקומפרשן!

אם הגעתם עד הסוף אז פרס קטן – הפעילות שירותים שהזכרתי מקודם? כך זה נראה:
https://www.youtube.com/watch?v=SxC9FVxP-ug

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *