הקלקתם ישר, הא? נלחצתם?

אז לא. לא התגלה מרבץ גז בנגב, ומידברן עדיין רץ בכוח מלא, אבל תראו איזה כוח יש לכותרת, ומה שמועות שגויות יכולות לגרום לקצב הלב שלכם.

מי שאינו מעורב בעשיה של מידברן, ומי שלא חווה את האירוע, מקבע דעה על מידברן דרך הסיפורים שאנחנו מספרים בארוחת שישי, דרך הפוסטים שלנו בפייסבוק, ו…דרך הסיקור העיתונאי. חלק ניכר מהתדמית של מידברן בעולם הדיפולטי נקבע על-ידי התקשורת, והיא גם זו שמכתיבה מה אנשים יחשבו על האירועים של מידברן ועל העמותה כולה.

"למי לעזאזל אכפת?", אתם בטח חושבים. "למי אכפת מה חושבים אחרים?".

אז זהו, שאכפת. התודעה הציבורית על מידברן יכולה להוות חלק משמעותי בכמות השוטרים שילוו את האירוע (ונוכחות של שוטרים עולה הרבה כסף), היא מהווה חלק ממה שחושבים עלינו תושבי הדרום, אנשי רשות העתיקות, מכבי האש, מגן דוד אדום ובעוד שלל גופים. יש לכך גם השפעה על המשטרה, ועל הגישה של כל מי שבאינטראקציה עם הדבר הזה שנקרא מידברן. אפילו תורמים פוטנציאליים ניזונים מהמדיה.

והתקשורת מצידה – לעתים היא מצליחה לפגוע בול במהות של מידברן, מלווה אמנים, את מתנדבי ההפקה, חברי ההנהלה ומחנות הנושא, ומנסה לרדת לקרבי הסיפור המשוגע הזה. אולם לעתים, ולעתים קרובות מדי, התקשורת נאחזת בתופעות שוליות במידברן, מדביקה להן כותרת עסיסית, משליכה אותן להומפייג', וסופרת בתאווה את כמות הצפיות ההולכת ותופחת מדי שניה.

וכאן אנחנו, צוות הדוברות, נכנסים לתמונה. העיתונאים מצידם מחפשים את הפיקנטריה. הם רוצים לעניין את הקוראים, ויודעים שמספיקה המילה "מידברן" בכותרת כדי להביא לנחשול מטורף של קוראים, שאת כל תפיסת עולמם על מידברן הם מגבשים מקריאה בכותרת אומללה אחת. האחריות שלנו היא לוודא שאנחנו מציגים את מידברן בצורה המלאה, ולא דרך קוריוז שעבור חלק מהרשויות או הציבור עשוי להיתפס כשלילי. לפני שנתיים לדוגמא, צוות הדוברות עשה עוד הרבה יותר מכך ועמד בחזיתו של הקרב שהתנהל בתקשורת ובבית המשפט. אז גם הבנו מה עצום כוחה של העיתונות, וכמה קל ליפול קורבן לכותרת מרושעת אחת או שתיים, שצובעות אירוע שלם ואלפי אנשים, באופן מעוות, קוריוזי ופרובוקטיבי באופן שמחמיץ לחלוטין את מהותה של הקהילה והארועים שלה. אז גם הבנו (על בשרנו) כמה חשוב מעמדנו בעיני התקשורת והציבור, במגעים עם רשויות החוק.

ומדוע אני מספר לכם את כל זה?

גם כדי שתדעו מדוע קיימת במידברן מחלקת דוברות, וגם כדי שתבינו מה גודל האחריות המוטלת על כל אחד מחברי וחברות הקהילה. פנה אליכם עיתונאי? פנתה תחקירנית? דברו איתנו. נוכל לסייע בהכנה לראיון. נסייע לכם להבין איזה שאלות עשויים לשאול ולאיזה פינות עדיף לא להיכנס בכלל. בשנה שעברה היו מספר חברי קהילה שהתראיינו והפריחו בדיחות וחצאי אמיתות לחלל האוויר הציבורי, ובכך גרמו נזק לציבור שלם. בעולם שבו התקשורת מגלגלת סיפור כתפוח אדמה לוהט אל תוך הרשתות החברתיות, כל ראיון עשוי לגרום נזק לקהילה כולה ולמוטט עבודה של שנים. בתקופה בה עובדות "אמיתיות" ועובדות "אלטרנטיביות" נאבקות זו בזו על התודעה הציבורית, חשוב שכולנו נבין שמחלקת דוברות יכולה לעבוד ללא לאות על המסרים המועברים לעולם, אבל מספיק פוסט קטן, תמים ולכאורה חסר משמעות כדי להרוס עבודה של שנים.

וזה גם המקום להודות לחברי צוות הדוברות: איילת מייזנר, מתן קאופמן ואילנה שטיין (ולחיזוקים החדשים – גלית הראל עדות ופיני גרבובסקי), שמצליחים לענות בסבלנות לבקשות ולפניות עיתונאים, ומנסים כל העת להסביר ולהראות ולהדגים מה מתחולל ביקום הקרוי "מידברן". הצוות פועל במסירות כדי שהתקשורת (ובאמצעותה החברה), יראו את הקסם של מידברן, הקסם שמחבר אותנו כקהילה, ולהתמקד בחגיגת החיים ולא בחגיגת השמועות.

אייל מרקוס
ראש מחלקת דוברות, בנזוגה של הילה ואבא של אינדי

צילום: דותן ברק