כשאתה נעשה אזרח ותיק אתה מבין שאנשים יכולים להיות צעירים בני 70 ומעלה, שמשתתפים ונהנים מהדברים הקטנים שהחיים מזמנים להם, ולעומתם בני 40 שהחיים הכריעו אותם, הממעטים לעשות דברים חדשים, ומוותרים כמעט לחלוטין על גיוון. הרצון והיוזמה ליהנות מהשפע הבלתי רגיל שיש סביבנו אינם קשורים לגיל. עם זאת, רוב החברים שאני מציע להם כבר כמה שנים להגיע למידברן, מוצאים את כל הסיבות בעולם מדוע זה לא מתאים להם, בין אם אלו תנאי המגורים באוהלים, האבק, הרעש ועוד ועוד תירוצים.

את "מחנה זיקני השבט" הקמנו כדי לרכז קבוצה של חברים בגיל ממוצע של 60 פלוס, וכך התאפשר לנו גם לשתף קצת מניסיוננו עם הצעירים המדהימים שמגיעים למידברן, וגם, למרות גילנו "המופלג", ליהנות מחוויות של צעירים, וללמוד מהן. מידברן מאפשר לכולנו להופיע ו"להמדד" כבני אדם, ללא תארים, סטטוס כלכלי או כל היבט חברתי אחר שבדרך כלל מאד משפיע על השיפוט והיחס שאנחנו מעניקים לאנשים שונים שאנחנו פוגשים. פעמים רבות, אצל אנשים מהדור הישן, התואר שבא לפני השם קובע הכל. פתאום אתה מגלה שדווקא אותם אנשים שלא ציפית מהם להרבה (בעיקר חברים במחנה שאיתם יש היכרות מוקדמת), הם אלו שיוזמים, עוזרים והופכים לחלק משמעותי מהחוויה שכולנו מייצרים שם. לעומתם, יש כאלו שלמרות מעמדם או התואר שלהם אינם פועלים כצוות, אינם משתדלים לתרום ומתנהגים כאילו הגיעו למלון הכל כלול… התנסויות מעין אלו מאפשרות לנו לאתגר את יכולתנו לקבל את האחר כמו שהוא ולעשות כמיטב יכולתנו כדי שכולנו נהנה.

כל תהליך ההכנות, חלוקת התפקידים ושיתוף הרעיונות לגבי איך לעשות ולבצע טוב יותר, הופך את מידברן לאירוע מתמשך המאפשר תפיסת עולם שונה, ולכן הריגוש ממנו גדול ומיוחד יותר מכל חוויה ואירוע אחר שאני מכיר. הכי מרגש אותי לראות את היצירתיות המדהימה על הפלאייה ובמחנות השונים. לפגוש את הצעירים שעובדים ללא לאות, מכינים מיצבים ופעילויות לרווחת יתר בני הקהילה. זו גאווה אמיתית להקשיב לבוני המיצבים שמספרים בהתרגשות כיצד הפכו רעיון הזוי של אחד מהם ליצירת מופת המעוררת השראה. בכל פעם מחדש מפליא אותי לראות איך כל משתתף מנסה להיות טוב ומשמעותי יותר בתרומתו לקהילה. זה ממש מחמם את הלב לעמוד באחד מרחובות העיר שלנו, ולפני שאתה בכלל יודע איפה אתה, ניגש אליך מישהו עם גיפטינג כיפי של משקה, מאכל או הזמנה לפעילות מהנה במחנה שלו. עבורי זו הוכחה שיש בידי אנשים את האפשרות ליצור עולם מתחשב יותר, שיש בו מקום לכולם ואפשר לשמוח מהדברים הפשוטים. משמח עוד יותר לראות את קצב הגידול של המידברן ולהבין שהרעיון מתפשט והחשיבה תופסת תאוצה. התחפושות המוארות בלילות משרות אוירה וחוויה מיוחדות, החגיגיות הפשוטה העוטפת את כולם, רחבות הריקודים הרבות שפזורות בפלאייה מציעות סוגי מוסיקה ותנועה שונים ומדליקים, וכך אני נחשף ללא הרף לדברים חדשים ומהנים שעדיין לא הכרתי. כשיצאנו בקבוצות קטנות להסתובב ברחבי העיר, נחשף כל אחד מאיתנו לזויות ראייה חדשות ולעוד צורות של ביטוי עצמי. לא שאת כל החוויות אהבתי באותה מידה, אך הגיוון הרב, המוסיקה והתאורות המתחלפות הן חלק מהחוויה הכוללת. מבחינתי, גיוון הוא תבלין החיים.

אני כבר מתחיל להתרגש מעצם המחשבות וההכנות הראשוניות להתארגנות למידברן 2017. בואו לבקר אותנו, ולראות מה זה צעירים באמת.

דני ראי הוא אחד ממייסדי מחנה זיקני השבט, שזו לו שנתו השלישית במידברן. חי כבר בשלוש יבשות וטייל בכל חמשת היבשות, אך מאוהב בארצנו המדהימה ומטייל בה רבות וגאה בעיקר בהון האנושי שבה.