חברים אהובים,

אחרי לבטים רבים, שלחתי אתמול לחברי הוועד המנהל מכתב התפטרות.

לפני שנתיים וחצי הצטרפתי לועד המנהל של העמותה ולפני מספר חודשים נבחרתי לתפקיד מנכ"לית העמותה. הצטרפתי לעשייה מתוך אהבה גדולה לקהילה שלנו, ומתוך תקווה להצליח לייצב את הארגון שחשוב לי כל כך אחרי הטלטלות שהוא עבר.
מידברן דהרה בשנים האחרונות קדימה והגיעה להישגים מדהימים, אבל היו גם מחירים לדהירה הזו.
מחירים שבאים לידי ביטוי במערכות היחסים שלנו עם תושבי המדרשה והשכנים, ביכולת שלנו לטפח ולשמר עובדים ומתנדבים וביכולת שלנו לפעול יחד כקהילה.

החודשים האחרונים אופיינו בכיבוי שריפות מצד אחד, ובניסיון לבנות ולייצב את הארגון במקביל.
בתקופה זו, לצד גיוס ובניית צוות נדרשנו גם להתגייס לתהליך חיפוש השטח. הובלנו מהלך מורכב מול הצבא שיצר תקדים ופותח בפנינו מרחב אפשרויות לשטחים עתידיים. שמרנו על מערכת יחסים קרובה עם ערן דורון ראש מועצת רמת נגב והובלנו מהלך תקשורתי שהוליד שטחים נוספים.

נוצרה סיטואציה שצוות שרק התחיל ללמוד ללכת נדרש לרוץ בכל הכוח ולהתמודד עם אתגרים חדשים מיום ליום,
מה שלא איפשר לנו לעבוד בצורה המיטבית לטובת הקהילה.


ברמה האישית אלו היו חודשים לא קלים. רכבת ההרים והעבודה מסביב לשעון גבו ממני ומהילדים שלי מחירים לא פשוטים. מחירים שאני לא מוכנה להמשיך ולשלם.

מידברן עבורי זה מרחב אינסופי של אפשרויות וריגושים, זו יצירה שנבנית מתוך שמחה ואש שבוערת.

אני מאחלת לכולנו שחדוות היצירה והעשייה המשותפת יהיו אלו שיובילו את העשייה במידברן גם בעתיד.


אני מאחלת למידברן שהסיטואציה שנוצרה תוביל לשינוי מהותי ורדיקלי באופן שבה היא פועלת ולבחינה מעמיקה של המשך הדרך שלנו כעמותה וכקהילה.

הלוואי ונשכיל לזכור שמידברן שייכת לקהילה, לכל אחד ואחת שמרגיש שהוא ברנר (אמיתי 🙂 ).

ולקהילה המהממת שלנו, תודה על כל התמיכה והאהבה בחודשים האלו,
זו ללא ספק קהילה עם עוצמות נדירות.

בכל מקרה, אני לא נעלמת ואני אשאר כדי לתמוך ולעזור בכל מה שצריך וזמינה כרגיל בכל שאלה או הצעה.

אני רוצה גם להודות לשותפים שלי לאורך הדרך ועל האנשים הנדירים שפגשתי במסע הזה.
זה תמיד מדהים לראות כמה שעות וכמה אהבה כולנו מוכנים להשקיע בדבר המופלא הזה שנקרא מידברן.

 

אוהבת מאוד,
טל