מניעה וטיפול בהטרדות מיניות בעמותת מידברן

​

ברוכות הבאות למחלקה הפחות מוכרת "הממונה על מניעה וטיפול בהטרדות מיניות בעמותת מידברן"

שמי לאונור, ואני ממלאת את התפקיד מאז 2017.

לאחרונה הצטרפו אלי שתיים מטובות בנותינו ובנינו: יעל מנור ועמית רונאל-שליו.

 

 

 

 

​

 

​

 

 

 

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קצת עלי:

כבר עשור אני מנחה זוגות וקבוצות למיניות ותקשורת אינטימית. מדריכת-הורים למיניות בגיל-הרך.

מדריכה נוער לבריאות-מינית ומגדר. מדריכה צוותים חינוכיים.

מדי יום אני מלווה ומטפלת בנשים בשערי הנשיות: נערוּת, בשלות, זוגיות, פוריות, וגיל-המעבר.

לומדת, מלמדת ומתרגלת טנטרה. הולכת בדרך השמאנית ובדרך המדיטציה והמודעות כבר 15 שנה.

 

אני מוותיקי הקהילה בארץ עוד מ2012 כשהיינו בים :) יש לי קשרים עמוקים עם חברי לדרך ולחזון הברנרי בארץ ובעולם.

הקמתי ואני מובילה יחד עם שותפי המושלמים את מחנה פרילאב משנת 2014. בשנים הללו למדנו ליצור מרחבים

בהם ניתן לחקור מיניות בסביבה בטוחה ושמורה, וטיפלנו בזהירות וביראת כבוד במצבים רגישים ופגיעים.

​

​

​

קהילה

לקהילת מידברן יש שכבות שונות, ואין הגדרה מדויקת אחת שתוחמת את גבולות הקהילה.

מה שנקרא "קהילה" אצלינו מורכב מעובדות ועובדי עמותה בתשלום, עובדות.ים שלא בתשלום (מתנדבים שנתיים), מתנדבות.ים במחלקות, ומשתתפות ומשתתפי האירוע.

בכל חלק כזה יש תרבות טיפה אחרת והתארגנות שונה.

יש יחסי מרות בין המחלקות השונות, בין המתנדבות.ים והעובדות.ים. יחסים היררכיים, יחסים שיש בהם תלות. 

​

​

 

​

​

מה זה יחסי מרות?

אנחנו כולנו שווים וכולנו מתנדבים

יחסי מרות הם יחסים שבהם יש השפעה או סמכות עקיפה בין צד אחד לאחר.

לצד החזק יש יותר כח והון חברתי, וותק, בכירוּת (למשל הובלת מחלקה או ניהול מתנדבים). אפילו הפרשי גיל עשויים ליצור יחסי מרות.
יחסי מרות יכולים להשפיע על האפשרות של הצד השני (הכפיף לצד החזק) לומר לא, כי יש כאן אלמנט של חשש. למשל, יש למובילי מחלקות שליטה על מי יקבל כרטיס לאירוע, על משמרות ועוד.

לעתים הצד הכפיף לא ממש מודע ששיקול דעתו מונע מרצון להגן על מעמדו בקהילה אך בפועל זה משפיע על החופש שלו.

מתנדבי מידברן עושים זאת מכל הלב, משקיעות ומשקיעים את כל כולם באירועים. יש להם תקציבים גדולים, אמנות וחלומות להגשים.

הרבה מהזהות העצמית שלהםן מוגדרת מתוך השייכות ל"קהילה". ולכן יכול להיווצר מצב שבו הצעה מינית תוך ניצול יחסי מרות יאיימו על המעמד של המתנדב.ת והם ירגישו לחץ להיעתר מתוך פחד לאבד את הבית שלהם.

​

אז מה אתן אומרות בעצם? שיש פגיעות מיניות בתוך הברן? אני אף פעם לא שמעתי על כזה דבר.

​

פגיעה מינית שנעשתה בתוך קהילה היא פגיעה חמורה בתחושת הבטחון והמוגנות של הנפגע.ת. כמו פגיעה בתוך הבית.
פגיעה מינית בקהילה מחבלת ביכולת להרגיש שהברן הוא הבית, שהמחנה הוא מקום בטוח, שיש פה סביבה עוטפת ומבינה.

זה יכול לטלטל הרבה יותר מפגיעות שקורות מחוץ לקהילה.

יש כאן השקעה גדולה של אנרגיה וכסף באמנות או התנדבות, ואנחנו רוצות ורוצים להרגיש חופשיים ומוגנים

בתוך הבית שלנו שהשקענו בו כל כך הרבה.

​

​

​

​

​

​

 

מה זה הטרדה מינית?

שיניתן את החוקים ולא אמרתן לנו.

הרסתן את הזרימה והכיפיות שיש בתרבות הברן

- הערה על גופו של אדם, הערה על מיניותו של אדם, אמירה או בדיחה מינית, או מגדרית.

- הצעות מיניות או רומנטיות חוזרות ונשנות, לאחר שהתקבל סירוב להצעות.

- אמירות שיש בהן ביזוי של גוף, ביזוי של נטייה מינית או מגדרית.

- שליחת תמונות בעלות אופי מיני, גם לאדם, וגם בקבוצה.

- סחיטה לביצוע מעשה מיני.

- מגע ללא הסכמה כמובן- כן, גם ספאנקים.

 

 

​

הטרדה מינית היא מונח משפטי שמוגדר כעבירה פלילית בחוק למניעת הטרדה מינית, אשר נחקק בשנת 1998. 

המשפט הראשון לחוק אומר שמטרתו היא לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבוד האדם, חירותו, פרטיותו ולקדם שוויון בין המינים.

במילים אחרות, החוק רואה בהטרדה מינית מעשה המהווה פגיעה חמורה באוטונומיה ובאנושיות של המוטרדת או המוטרד

ומעשה הפוגע בשוויון בין המינים.

אבל מה זו בכלל הטרדה ואיך אפשר לדעת אם זו הטרדה או זה חיזור לגיטימי?

החוק מגדיר 8 קטגוריות התנהגות של הטרדה מינית:

-סחיטה באיומים בעלת אופי מיני, 

-מעשים מגונים, 

-הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, 

-התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, 

-אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני, 

-ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית, 

-פרסום תצלום/סרט/הקלטה של אדם ללא הסכמתו, תוך התמקדות במיניותו בנסיבות שעלולות להשפיל או לבזות אותו, -התנכלות. 

​

​

​

​

​

על המחלקה

המחלקה שלנו במידברן הוקמה מתוך צורך בוער לתת מענה לעשרות פגיעות מיניות שהגיעו לכדי דיווח וידיעה של חלק מהחברים שהתנדבו בהפקת האירועים. למרות הרצון הטוב, לא היו לאותם א.נשים כלים ומשאבים להתמודד עם המקרים.

 

עמותת מידברן רואה חשיבות ביצירת מרחבים בטוחים פיזית ורגשית, שיאפשרו מקסימום חופש ביטוי ומימוש עצמי ומינימום פחד ופגיעות.
המחיר של הטרדות מיניות בארגון הוא גבוה:

- פגיעה בתחושת הביטחון של חברות וחברי הקהילה 

- פגיעה באמון בין הארגון לחברות וחברי הקהילה 

- ירידה בפריון של המוטרד/ת

- הפסד כוח אדם בשל הפסקת התנדבות

- הפסד ההשקעות בהון האנושי

- נזקים כלכליים אפשריים מהליכים משפטיים

- פגיעה בתדמית

 

;למה את מבאסת אותנו? למה צריך לדעת על הדברים האלה בכלל? שכל אחד ידאג לעצמו,

את הורסת לי את הפנטזיה שהמידברן הוא מקום קסום ומושלם!

 

זה שלא נדבר על זה, לא יגרום לזה להיעלם. להיפך.

הטרדות ופגיעות מיניות זו תופעה שמתרחשת במרחבים שונים, בין אם במקומות עבודה, בחיי הלילה, ברחוב, בפסטיבלים,

סדנאות, קהילות, קבוצות חברתיות, משפחות. וכן, מה לעשות, גם במידברן.

מידברן בחרה מתוך תפיסה ערכית ורצון לסמן את הדרך לחיים אלטרנטיביים, להיות חלוצה ולקיים בארגון מנגנון מסודר לבירור וטיפול בתלונות על הטרדות ופגיעות מיניות. 

הבנו שלהתעלם מהנושא פשוט מאפשר לפגיעות להמשיך ולהתרחש במרחב שלנו, וזה ממש לא קסום ומושלם.
להכיר בזה שיש פגיעות, לטפל בהן ולשמור על המוגנות של המשתתפות והמשתתפים, זה הדבר הכי מושלם שיכולנו לעשות.

​

.........................................

​

המחלקה הוקמה בשנת 2017 ע"י נשים וגברים מהפכניים ואמיצות, אם תרצו תפסו אותי יום אחד לשיחה על זה :)

היא מורכבת משתי ממונות וממונה גבר: עמית, יעל ולאונור, שעברו הכשרה במרכזי הסיוע (לנפגעות תקיפה מינית).

במחלקה טופלו עד כה עשרות מקרים, בעלי חומרות משתנות, שחלקם הגדול הגיע לכדי בירור.

 

תהליך הבירור
מה קורה אם נפגעתי או אם מישהי שאני מכיר נפגעה? איך מתלוננים? מה עושים?

מתקבלת תלונה באחד מהערוצים: טלפון 03-3819880 מייל: safespace@midburn.org

הממונה מנהלת שיחה ראשונית עם המתלונן/ת.

לאחר מכן שיחות בירור עם עדים, ועם הנילון.

הכל מתועד בצורה אנונימית בדוח הממונה.

הממונה רושמת את המלצתה בהתבסס על הבירור.

ההליך מתנהל בדיסקרטיות מלאה תוך שמירה על פרטיותם של הנוגעים

בדבר ומתוך כוונה לקיים הליך בירור מוסדר, נקי וחף מהשפעות חיצוניות.

 

הועדה

בועדה למניעה וטיפול בהטרדות מיניות יושבים 3 חברים: חבר.ת ועד מכהן, חבר.ת ועד לשעבר ואשת מקצוע שעושה הערכת מִסוכנוּת.

לפי שיקול דעת, הממונה מכנסת ועדה לדון בתלונה.

הועדה מחליטה על המשך הטיפול במקרה, והגדרת סנקציות שונות, כשלנגד עיניה בטחון חברות וחברי הקהילה.

​

​

​

​

​

​

​

​

מה ההבדל בין מיט"ה לממונה?

מיט"ה היא התארגנות קהילתית, שהוקמה ע"י מתנדבות ומתנדבים שעברו הכשרה במרכזי הסיוע (לנפגעות תקיפה מינית).

כדי לתת סיוע רגשי לנשים וגברים שחוו הטרדה או פגיעה מינית באירועי מידברן. 

 

הממונה היא מחלקה רשמית של עמותת מידברן שנותנת מענה לצורך שמגובה בחוק במדינת ישראל, למניעה וטיפול בהטרדה מינית במקומות עבודה. הממונה לא נותנת סיוע רגשי לנפגעות, אלא מבררת תלונות שהוגשו אליה כדי לייצר מרחב יצירה בטוח עבור עובדות ועובדי העמותה, המתנדבות.ים השנתיים, מתנדבי האירועים, מחנות הנושא, והמשתתפות.ים.

במהלך כל השנה, בתוך מחלקות העמותה ובאירועי העמותה. 

 

 

​

​

​

נקודת העיוורון של הקהילה

יש נטיה לדמיין את מידברן כמרחב קסם, בו עוולות העולם לא מתקיימות. מרחב טרנספורמטיבי שבו ניתן

ליצור את החברה המתקדמת בה נרצה לחיות.

חלק מהעקרונות מבטאים את השינוי התודעתי הנדרש כדי להבין באמת מה המהות של המרחב הברנרי.

LNT למשל שמכריח אונו לשים לב לכמות הפסולת שאנחנו מייצרות.ים, ולהתייחס לסביבה כחלק מאיתנו.

השתתפות וא-מסחריות דורש מאיתנו להשיל את ההתניה היומיומית שאנחנו צרכנים, ורק ככה מתייחסים אלינו.

אנחנו נדרשים להגיע כיצרני תוכן ולא כצרכני תוכן ובידור כמו שהורגלנו להיות.

מיידיות, הכללה מוחלטת דורשים מאיתנו להשאיר מחוץ לשערי העיר דיעות קדומות, הרגלים, התנהגויות, תפיסות ודפוסים עמוקים.

יחד עם זאת, תרבות האונס* מוטמעת כל כך עמוק בתרבות הישראלית, שאנחנו עיוורים לזה לחלוטין.

איך ניתן לזהות אלמנט כה קיומי בהוויה שלנו? זה כמו לבקש מדג לתאר מים.

בשילוב עם פורקן כל עול, והתחושה שהכל מותר כאן מביאים לפגיעות בתוך הקהילה.

 

וכאן זה נוגע בי.

ראשית אני פוגשת את האכזבה ששוב היו מקרי פגיעה באירוע כל כך מושלם שנהניתי בו מעל לכל דימיון.

זה מרסק אותי, ומנחית אותי חזרה לעולם שאין בו אשליית מושלם וקסם.

שנית, כי אני נדרשת להציב מראה עכורה מול הקהילה ולהראות לה את הצל, את מה שאף אחד לא מוכן להכיר בו.
להראות את נקודות העיוורון, הצד המכוער והדחוי.

אני נדרשת לדשדש בתוך ביצה עכורה של שקרים, תירוצים, אלימות, רעילות.

זה תפקיד בודד מאד, שאין בו הערכה והקלה.

 

​

​

​

​

​

​

שאיפות ועיניים לעתיד 

קודם כל להקשיב. לדבר עם נשים בקהילה. לשמוע על החוויה שלהן. להיות בן-ברית.

יש גם פגיעות בגברים בקהילה. אפשר לייצר מרחבים בטוחים לשיח על הנושא, כל אחד ואחת בתוך המחנה או המחלקה שלה.
להתבונן בעצמי- איפה אני לא מבין.ה גבולות, סיטואציות חברתיות.

לנקות מעצמי תפיסות שעבר זמנן

לברר מה קורה במחלקה שלי

לבקש הדרכה מהממונות

לשים לב לסביבה שלי, ללמוד איך להיות "עובר אורח מתערב"

​

 

​

 

​

 

 

 

 

 

​

​

​

 

 

​
 

יאללה נתראה באבק, בואו להגיד לנו שלום :)

​

​