מנטורינג למחנות במגוון נושאים

כל ההתייחסויות מתאימים.ות לכל המינים.ות, ומדירות מינים מסויימות על בסיס חוקי הדקדוק העברי/ת

איך מגשימים את החזון של הקאמפ – להפוך רעיון ותמה למציאות.

לכל קאמפ יש חזון וחלום שהם רוצים להגשים במידברן. הגשמת החלום יכולה להיות מספקת מאוד, ולהעניק לחברי הקאמפ תחושות נפלאות ומגבשות של נתינה, של הצלחה, של הישג משותף, ושל הישג. ובסופו של דבר זאת המטרה העיקרית של מחנה נושא. הנושא. אז כל קאמפ חולם על איך הם הכי היו רוצים שיראה הקאמפ, והגיפט, וכל שאר הדברים. אבל שימו לב שאתם מתאימים את החזון למשאבים העומדים לרשותכם, ושאתם יכולים לעמוד בכל מה שנדרש. כי התסכול והאכזבה מלהגיע למידברן, לקאמפ שהוא לגמרי שונה מהחלום והחזון שאיתם התחלתם יכול להיות מאכזב ומבאס.

כדי שהחזון יהפוך למציאות צריכים לקרות המון דברים. ובעלי התפקידים בקאמפ צריכים לדאוג שכל הדברים יקרו. יש הרבה דרכים לנהל את זה, ולכל קאמפ יש את השיטה שמועדפת עליהם. ניהול ה"פרויקט" הזה יכול להתבצע בכמה דרכים, זה יכול לנוע בין ניהול מרכזי של איש אחד שדואג להכל, לבין ניהול אנרכי (בקטע טוב) שבו כל אחד דואג לעשות את חלקו. אבל ברוב הקאמפים בסופו של דבר יש בעלי תפקידים, שאחראים על משימות שונות, ויש תורנויות שמאפשרות לחלק את העבודה בין כולם, אבל תמיד בסופו של דבר, צריך מישהו אחד שידאג לתכלל את הכל, ולדאוג שהכל יקרה. וזה מוביל הקאמפ. הוא כמובן לא חייב לעשות את זה בעצמו, אבל הוא כן צריך לדאוג שאחרים יגרמו לדברים לקרות. מה שחשוב תמיד הוא להגדיר מטרות סופיות ומטרות ביניים, שיאפשרו גמישות, למקרה שצצות בעיות. לדוגמא, קאמפ שרוצה לבנות משהו שדורש המון ימי בניה, וחודש לפני האירוע נזכרים שהם עוד לא עשו אף יום, יכול אולי לשנות את החזון, ולהתאים אותו לאפשרויות והיכולות שנכונות לאותו רגע נתון.

חלק חשוב נוסף הוא הנעת האנשים בקאמפ, והתאמת החזון לאנשים. לפעמים נוצר מצב שלחלק מחברי הקאמפ יש חזון, שהם מוכנים לעשות הכל בשביל להגשים אותו, והם לפעמים יכולים לא לשים לב, שלחלק אחר מחברי הקאמפ לא כל כך חשוב להגשים את החזון, ושהם לא מוכנים לעשות הכל בשביל להגשים אותו. זה יכול ליצור גם מתחים פנימיים בקאמפ, בין אלו לאלו. כאשר יש מישהו בקאמפ שממש חשוב לו לעשות משהו, אבל הוא צריך עזרה של עוד אנשים בשביל זה, ואחרי כמה זמן הוא רואה ששאר האנשים פחות נרתמים, ופחות לוקחים חלק בדבר, הוא יכול ממש להתבאס מזה, ומאותם אנשים. אבל אולי לשאר האנשים לא ממש משנה אם הדבר יקרה או לא, ולכן הם לא נרתמו. אז הקפידו לתאם ציפיות, ולדאוג ששאר חברי הקאמפ גם מתואמים.

לסיכום, קחו את החלומות והחזון שלכם לאן שאתם רוצים, רק תשימו לב שהחלום ריאלי, ותבדקו את עצמכם לאורך התהליך, ותתאימו את החזון למציאות. ותזכרו שבסוף הרבה פעמים תחושת הסיפוק באה מהתהליך ולא מהתוצאה. ולפעמים התוצאה שתקבלו יכולה להיות שונה מהחזון שתכננתם, ובדרך כלל זה יהיה לחיוב.

איך מגייסים, משמרים, ומדייקים את החברים בקאמפ.

אז אתם מקימים קאמפ, ואתם רוצים לצרף אנשים חדשים. יש מגוון דרכים לצרף אנשים לקאמפ, בין אם זה אנשים שמכירים את הקאמפ, ופונים אליכם בבקשות הצטרפות, בין אם זה פרסום פוסטים ברשתות, חברים של אנשים מהקאמפ, ועוד. אבל צריך תמיד לזכור, שאנשים חדשים צריכים להתאים לקאמפ מכל מיני בחינות. בין אם זה מבחינת כישורים שקשורים לנושא של הקאמפ, בין אם זה מבחינה חברתית, בין אם זה מבחינת הדרך שבה הם רואים את הברן, ובה הם אוהבים לחוות אותו (נגיד קאמפ סאונד שמגייס מישהו שלא בקטע של מסיבות, או קאמפ של מדיטציה ויוגה שמגייס מישהו שלא בקטע), ועוד. 

אז שימו לב שאתם מגייסים את האנשים המתאימים לקאמפ שלכם, ושהקאמפ שלכם מתאים להם. 

נושא נוסף שקשור לאנשים בקאמפ, הוא איך משמרים את האנשים. 

לפעמים יש אנשים שרוצים לגוון את חווית הברן שלהם, ולחוות אותה בקאמפ אחר, או בתור פרי קאמפרים, וזה יכול ליצור בעיות לוגיסטיות וחברתיות בקאמפ. 

בדרך כלל קאמפים שמשמרים בצורה המיטבית את האנשים שלהם, הם קאמפים שמתקיימים לאורך כל השנה, והופכים לקבוצה חברתית מעבר למפגש השנתי בעיר מידברן. 

בנוסף, תמיד כדאי לשים לב שכל (או לפחות רוב) האנשים בקאמפ מרגישים מסופקים ובנוח עם רמת המעורבות שלהם בקאמפ, ומרגישים מחויבות אליו. לפעמים גם צריך לשים לב לטרייד אוף של להשאיר מישהו שממש צריכים את התפוח גרירה שלו, או את יכולות הבישול שלו, או את ההבנה שלו בלדים, כאשר אותו אדם פחות מתאים מבחינה חברתית גם. אז שימו לב לאזן בין הדברים. לפעמים עדיף להפסיד את המשאב, על מנת לשמור על ההתאמה החברתית, ולפעמים אפשר לחפף קצת בהתאמה החברתית כדי לשמר את המשאב.

והנושא השלישי, וההכי לא נעים, הוא מה עושים כשיש בקאמפ אנשים שאינם מתאימים מבחינה חברתית, או מכל בחינה אחרת.

לפעמים יש מקרים שבהם יש אנשים בקאמפ שלא מתאימים לאווירה הכללית, או שגורמים לאנשים אחרים להרגיש לא בנוח. ובמקרים כאלה, כדאי להוציא אותם מהקאמפ, לפני שהרבה אנשים אחרים יצאו בגללם, או שהקאמפ כולו יתפרק. מה שחשוב לזכור הוא שבסופו של דבר להיות חלק מקאמפ היא זכות, אבל היא צריכה להשתלב עם הזכויות של שאר האנשים בקאמפ, ולפעמים תפוח רקוב אחד יכול להרוס את כל הקאמפ, אם לא מוציאים אותו בזמן. 

חשוב כמובן לעשות את זה בצורה מכובדת ומכבדת, ולהבהיר לאותו אדם מה הבעיה איתו, ואיך הוא לא מתאים לקאמפ. 

יכול להיות שהעזיבה הזאת תועיל בסוף גם לו, כאשר הוא יוכל להתחבר לקאמפ אחר, שבו הוא יתאים לאווירה החברתית, ויוכל להיות חלק חשוב וחיובי מהקאמפ.

Onboarding

של אנשים לקאמפ

איך מצרפים אנשים חדשים לקאמפ, והופכים אותם לחלק ממנו. כאשר מצרפים אנשים חדשים לקאמפ, הם יכולים להיות חדשים למידברן, או רק חדשים לקאמפ. במקרה שהם חדשים במידברן, מומלץ לעזור להם להבין לאן הם מגיעים, ולהכין אותם לחיים על הפלאיה. מצד אחד, הכנה טובה תביא אותם לאירוע במצב שהם יודעים לאן הם הגיעו ואיך הדברים מתנהלים, ותמנע בעיות של חוסר הבנה ומודעות. מצד שני, הכנה מוגזמת עלולה לייצר ציפיות שגויות (נגיד ציפיות המבוססות על אירועים קודמים), ובעיקר למנוע חלק מהקסם וההפתעה של פעם ראשונה במידברן. להגיע במקרה לקאמפ או מיצב עם גיפט מדהים יכולה להיות חוויה הרבה יותר שווה מלהגיע לשם אחרי שאתה כבר יודע מה יש שם. השתדלו לתת לחברי הקאמפ שזה הברן הראשון שלהם מספיק מידע שימושי שיעזור להם להסתדר באירוע (האירוע לא מספק מגבות ומצעים נגיד), אבל השתדלו להשאיר להם מקום לחוות את הברן הראשון עם התמימות והפליאה שיאפשרו להם לחוות בעצמם את הקסם וההפתעה של האירוע

נושא נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא איך מקבלים אנשים שהם ותיקים במידברן, אבל חדשים בקאמפ (זה כולל כמובן גם קאמפים חדשים). לכל קאמפ יש את הוייב שלו, את הדרך שלו לעשות דברים, את האווירה החברתית שלו, ועוד מלא דברים

השתדלו לייצר תיאום ציפיות לגביי הדברים האלה, ואפילו נסו לדמיין ביחד איך נראה יום במידברן. מתי (בערך) הארוחות, איך דואגים שהקאמפ יישאר מסודר פחות או יותר, מי עושה מה, וכו. יש קאמפים שנוהגים לעשות מעין "אמנה חברתית" של הקאמפ, שמסדירה את ההתנהגויות המקובלות והלא מקובלות בקאמפ. תזכרו שיש הבדלים גדולים בין הקאמפים, ואדם שהיה במלא מידברנים בקאמפ מסויים, ועבר עכשיו לקאמפ אחר, יכול להיות פעור כמו אחד שזה הברן הראשון שלו. לפעמים יש התנהגויות שהן לגמרי סבבה בקאמפ אחד, וממש לא מקובלות בקאמפ אחר. תיאום ציפיות שכזה יכול לאפשר לאנשים להבין את הקאמפ שהם נכנסו אליו. זה עלול לפעמים להבריח אותם, אבל עדיף שיברחו 3 חודשים לפני האירוע, מאשר ביום הראשון שלו

איך מתכננים ומחלקים את התפקידים והמשימות של הקאמפ.

במידברן צריך לזכור שהדרך היא החשובה ולא היעד, מדובר סה''כ בכיף.

לכן כאשר מתכננים ומחלקים תםקידים עלינו לזהות מה התפקיד דורש ומי הא.נשים שבאופן טבעי יהנו מהעשייה.

לדוגמא אני ידוע ב OCD קל ולכן אני האיש המתאים לנהל פירוקים וכל דברים שקשור לסדר.

מי שחדוות הבישול שורה עליו הריי שיכול לנהל את המטבח או לפחות לייעץ על כמות האוכל וסוג התפריט שיוגש בקאמפ.

הרעיון בעיניי הוא לזהות את הכישרונות החבויים באנשים ולא דווקא הגלויים שברור שבהם א.נשים מצטיינים.

יש א.נשים שהם מנהלים ביום יום עשרות א.נשים פרוייקטים וכו' ודווקא במידברן הם מחפשים להיות מנוהלים ולהיות רגע ראש קטן ואפילו נהנים מזה.

ישנם א.נשים שרוצים להקים מיצב אבל חוששים מהבירוקרטיה (ומפחד במה קל כי זה דורש חשיפה) וזה הזדמנות לתת להם את המקום לכך. העיקרון בעיניי הוא לא להתקבע למצג היכולות של אנשים מהדיפולט אלא לנסות לזהות מה רוחש מתחת ומרגש אותם להתנסות בו.