תהליך השתתפותי, עדכון סטטוס ושנה טובה

שלום חברים,

ביום שלישי שעבר, מצאתי את עצמי עומד יחד עם בני משפחה וחברים קרובים במרחב מוגן, תחת החופה של הבת שלי ובן זוגה, כשמטר טילים מתעופף לנו מעל הראש. זו היתה חוויה סוריאליסטית, מרגשת ומעצימה.

אחרי שההתרגשות נרגעה במקצת, הסתבר לי שלב נטרל בקור רוח, באומץ רב וכפכפים, מחבל במהלך פיגוע בשכונת מגורי. המציאות עולה על כל דמיון.

עברה שנה מסופ"ש המובילים בו התארחנו בחוות טל אור. עברה שנה בה איבדנו חברים אהובים, עברנו תהליכים נפשיים לא פשוטים, שנה כואבת, מתסכלת, מלאת כעסים ופחדים. שנה שהשפיעה מאוד על כולנו.

עברנו שנה מטלטלת שמציפה שאלות ותהיות, איך ממשיכים מכאן?

איך ממשיכים מכאן

נעים מאוד, אני עמית. יתכן שלא כולכם מכירים אותי - בחמש וחצי השנים האחרונות אני אחראי על התפעול השוטף של העמותה ופעילותה - "א. דיפולט" בשפתי, ובשפה יותר דיפולטיבית - סמנכ"ל תפעול, או כפי שהוגדרתי בשנה וחצי האחרונות - מנכ"ל משותף האחראי על ארגון, תפעול והפקה.

החיבור שלי עם מידברן מתחיל בשנת 2014, בה הייתי חלק מהגרעין המייסד של קאמפ "שיחות נפש" אותו אני מוביל בשיתוף עד היום, המשיך כתומך/יועץ למובילי מחלקות, עבר דרך חברות קצרה בועד המנהל, והחל מ 2019 (עם הפסקה באמצע) אני האחראי התפעולי של העמותה. מעבר למידברן, אני אבא של נעם, עוסק בהתפתחות אישית למעלה מ 30 שנה ותקופה דומה יזם בתחום ההפקות והאירועים.

בתוך הסערה המתחוללת, נעניתי לבקשת איריס, רייצ'ל, עידו ועומר, להמשיך להוביל את העמותה כמנכ"ל יחיד בתקופה זו.

בסרט "לקום אתמול בבוקר" מתעורר פיל קונורס כל יום לאותו יום עצמו וחווה את אותן חוויות שוב ושוב. במהלך לולאת הזמן בה הוא לכוד, הוא משפר אט אט את התנהגותו ואישיותו מתפתחת, עד שהוא יכול לצאת מהלופ ולהתקדם בחייו. אם נדמיין שפיל קונורס הוא עמותת מידברן, יתכן ונבין דבר או שניים על עצמנו -

בשנים האחרונות סיימו את תפקידם בטון צורם שלושה מנכ"לים, כעשרה חברי ועד מנהל התפטרו טרם סיום הקדנציה, ומובילים רבים נשחקו עד דק. משהו צריך להשתנות.

בראש סדר העדיפויות שלי עומד הבראת הארגון והנעת שינוי שיאפשר לנו לצאת מהלופ בו אנו נמצאים, ולהתקדם אל עבר מימוש חזון העמותה.

בסיטואציה הנוכחית, אני בוחר לקחת אוויר, להסתכל קדימה, להתמקד בעשייה, ולעודד חיבור, תנועה וצמיחה.

תהליך השתתפותי של קהילת מידברן

בכוונתי לערוך בחודשים הקרובים, יחד עם חברי הועד, חברי העמותה וחברי הקהילה, תהליך השתתפותי אשר יבחן לעומק נושאים כגון - תפקיד העמותה אחרי למעלה מעשר שנות פעילות, תרבות ארגונית לרבות מערכת היחסים בין הועד המנהל למנכ"ל ומערכת היחסים בין חברי עמותה לועד המנהל, תרבות השיח בקהילה, תרבות הברן הלכה למעשה, יעדים אסטרטגיים ונושאים נוספים אשר יעלו על ידכם.

תכנון התהליך ההשתתפותי ובנייתו יעשו ביחד עם מעגלים הולכים ומתרחבים של חברי קהילה ותיקים וצעירים, אשר בשיאו נקיים כינוס קהילתי בו נוכל להיפגש, לשמוע, להשמיע, ליצור ולחוות, או במילים אחרות - "ועידת מידברן הראשונה".

אני מקווה שהתהליך יאפשר בהירות, ייצור חיבורי לב, יביא ריפוי ואולי אפילו הסכמה על דרך חדשה.

פגישות ראשונות החלו בימים אלו.

יחד עם כל זה, חשוב לציין מספר אירועים מתוכננים:

מתאחדים לזכרם - אירוע הנצחה לחברי הקהילה שאינם המתקיים ב 24 באוקטובר, ברנרות פארק הירדן בירוחם (תמיכה במסגרת הפלטפורמט), פלאייה אורבנית או פלאייה אנפלאגד (תלוי אישורים, רישוי והתכנות תקציבית) וכמובן הריטריט למובילי סופ"ש הפקה 2023 שצפוי להתקיים באמצע ינואר.

בהמשך השנה מתוכנן אירוע ברן שמועדו, אופיו וגודלו יקבעו במהלך התהליך, ובהתאם לשטח שיעמוד לרשותנו עד אותו המועד.

את זה נעשה במקביל לשמירה על יציבות וקיימות, עמידה ביעדים רגולטוריים, אחזקה כלכלית, עדכון מבנה ארגוני והמשך העבודה על פרויקט השטח.

תפקיד "המנכ"ל של מידברן" לא היה בתוכניות שלי. אני מודה שתרבות השיח של חלקים בקהילה, השיפוט המהיר והדיבור הפוגעני אינם נעימים לי ורחוקים מתפיסת עולמי. כמעט בלתי אפשרי להיות בלב העשייה בעמותה מבלי להיות מואשם במשהו על ידי מישהו, על כן העדפתי עד כה לתרום מאחורי הקלעים ככל האפשר. עם זאת, לאור הסיטואציה המאתגרת בה אנו נמצאים והמשמעות שאני רואה במימוש חזון העמותה והפוטנציאל החברתי הגלום בו, החלטתי לקחת צעד קדימה בעת זו, ולסייע בהובלת העמותה ככל יכולתי.

אני רוצה לסיים את השיתוף בתודה גדולה מעומק ליבי.

לב, עברת שנה לא פשוטה בלשון המעטה, אני מודע לתסכול ולכאב שאתה חש, צר לי על כך.

תודה רבה לך על היותך מנהיג כריזמטי ואיש אמיץ. אתה אדם יקר ומיוחד ואני בטוח שתמצא את מקומך במהרה. דיברנו אתמול בפגישתנו על השיתוף הזה שאני עומד להוציא ואני מקווה לקבל את ברכתך לתהליך.

איריס, רייצ'ל, עידו ועומר - מכיר כל אחת ואחד מכם באופן אישי, כולכם פועלים מתוך אהבה לקהילה ולעמותה ואני יודע שגם אתם מתוסכלים מאוד, שלא לומר פגועים מהמצב אליו הגענו. צר לי גם על זה.

העשייה של כולכם אינה מובנת מאליה, בוודאי בתקופה כזו - תודה רבה.

לכל חברי העמותה, מובילי המחלקות, מובילי המחנות, האמנים והמשתתפים באשר אתם - אני מאחל שנה טובה, מלאת התרגשות מהפתעות טובות, מברך בשקט פנימי וחיצוני, ומתפלל שנזכה לחגוג את שובם בבריאות מלאה של כל החטופים והחיילים.

וכמובן - בהצלחה לכולנו.

חתימה טובה,

עמית